ממתקים ישראליים – ליום העצמאות ובכלל – ההסטוריה של הממתקים בישראל

לכבוד יום העצמאות, יצאנו לברר מהם ממתקים ישראליים ומה מקורם. חזרנו עם המון מידע ותחושת נוסטלגיה עמוקה.

מאז ומתמיד חיפשו בני האדם אחר המתוק. אזור ארץ ישראל הוא אחד מן האזורים הקדומים ביותר בעולם בהם התפתחה האנושות, ולכן נמצאו בה עדויות ארכיאולוגיות מן המוקדמות ביותר בעולם לצריכת מאכלים מתוקים. לאורך כל השנים שימש האזור למעבר סחורות ובני אדם בין יבשות וארצות רחוקות, ולכן הגיעו אליו רעיונות ומאכלים אקזוטיים, והתפתחה בו תרבות קולינרית עשירה, הכוללת גם ממתקים נפלאים מכל הסוגים. מה ניתן לדעת אודותיהם היום?

ממתקים תנ"כיים

ד"ר טובה דיקשטיין היא מומחית למזון מקראי. בראיון עמה ל-YNET הסבירה כי מאכלים מתוקים מופיעים בספרי התנ"ך השונים, ובתקופות מקראיות שונות. בספר עזרא, למשל, ניתן למצוא התייחסות למשלוח מנות וממתקים – "לכו – אכלו משמנים, ושתו ממתקים, ושלחו מנות". גם בתלמוד מופיעים אזכורים למאכלים מתוקים, כמו במסכת בבא בתרא: "כשילד בצע חרוב נמשך חוט של דבש על שתי ידיו". אנו יודעים היום שפירות ארצנו – חרובים, תאנים ותמרים, שימשו גם להכנת מאכלים מתוקים וממתקים כשהם טריים, אפויים, מיובשים, ממולאים או מבושלים. גם קנה סוכר היה נפוץ באזור ומקובל לאכילה ולבישול כחלק ממתכונים מתוקים, וכך גם השומשום, שהפך לחלבה בשילוב עם דבש.

גלות ממתקים

לכל אורך שנות כיבוש הארץ על ידי היוונים, הרומאים ומאוחר יותר העות'מאנים, הושפעו ממתקי האזור מן התרבויות הכובשות ואימצו מאכלים מתוקים נוספים אל חיקם. העות'מאנים, ששלטו בארץ זמן רב יותר מכל כובש אחר, הביאו עמם מאכלים טורקיים מתוקים שנעשו פופולריים מאד בקרב יושבי הארץ הערבים. ממתקים אלו אהובים בארץ עד היום, וסודות הכנתם נשמרו על ידי האוכלוסייה הערבית. לאחר שנים רבות שהיו נחלתם של מביני עניין בלבד, בעשור האחרון גילתה גם כלל האוכלוסיה היהודית בישראל את איכותם וטעמם הנפלא של הממתקים הערביים, והיא מתחילה ללמוד כיצד להכינם כראוי.

במשך ימי הביניים הגיעו לארץ גם מסעות הצלב, שהביאו עמם טעמים אחרים, אירופאיים, מארצות הקור. הארץ המשיכה לשמש כאזור סחר פעיל ודינמי, ולכן הגיעו אליה גם ממתקים מן הקווקז, המזרח, סוריה, איראן, מצריים וארצות רבות נוספות. בעיר ירושלים ניכרו במיוחד ההשפעות השונות, ובה החלו להכין רחת לוקום, ממתקי קרמל עם אגוזים, מרמלדת דלעת וקוקוס, סוכריות מציצה וליקריץ ומשקאות מתוקים כמו הבמבליק והשקדים והתמרהינדי – כולם פופולריים בעיר עד היום.

בתקופה זו שהה רוב עם ישראל בגלות, ושם ספגו את התרבויות המקומיות, כולל המאכלים המתוקים של המדינות בהן חיו.

תקופת העליות

עם גלי העליות מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שבו יהודים לארצם, והביאו עמם את הממתקים שלמדו להכין בגלויות השונות. גם תעשיית ממתקים מסחרית החלה להתפתח בתקופה זו. מפעל השוקולד הראשון שהוקם בארץ היה "נעם" ביפו, בבעלות יצחק לוינשטיין ומאיר שולמן. המפעל ייצר סוכריות בתחילה, אך לאחר מלחמת העולם הראשונה החל להפיק גם שוקולדים וחלבה. בשנות ה-20 נפתח ביפו בית חרושת נוסף בשם 'רענן', שייצר שוקולד, קקאו, פירות משומרים וסוכריות. בשנת 1926 נרכש המפעל על ידי ישראל ליבר הגרמני, ששינה את שמו ל'ליבר'. ליבר היה המפעל הראשון בארץ שייצר את ממתק השוקולד הפופולרי מקופלת, החל מ-1935.

אליהו פרומצ'נקו, שהכין ממתקים במטבח ביתו ברוסיה, ברח ללטביה בעקבות הפוגרומים והמהפיכה הקומוניסטית בשנת 1922, והקים בה מפעל ממתקים מצליח. אך לאחר עליית האנטישמיות במדינה החליט ב-1933 לעלות ארצה, והקים בה את מפעל השוקולד עלית עם שותפים נוספים. היה זה מפעל השוקולד הראשון במדינה, שבמהירה השתלט על שוק הממתקים בארץ וייצר מוצרים רבים, הפופולרי שבהם – שוקולד פרה המיתולוגי. במשך שנים היה מפעל עלית ברמת גן מקום משיכה לילדים, שנהנו מריח השוקולד המשכר העולה ממנו, כפי שתועד בשיר השוקולד הנהדר של יונתן גפן בתקליט "הכבש השישה עשר".  

קום המדינה ואילך – ממתקים ישראליים באמת

רק בשנות השבעים והתשעים של המאה העשרים הוקם מפעל ממתקים נוסף בארץ, "כרמית". בשנות השמונים החלו לצוץ בארץ מפעלי ממתקים ושוקולד נוספים, הראשון שבהם – "ורד הגליל". בעשורים האחרונים החלו הישראלים לטוס יותר לחופשות בחו"ל, ולהיחשף לעולם הקולינרי הגדול ולמותגים מחו"ל. גם פתיחת ערוצי הטלוויזיה המסחריים והאינטרנט עשו את שלהם ולימדו את הישראלים לצרוך מגוון גדול יותר של ממתקים מכל העולם. אם פעם היינו חייבים לטוס לחו"ל כדי להביא משם טובלרונים לחבר'ה, הרי שהיום ניתן להשיג בארץ את כל המותגים העולמיים הגדולים – הרשי, קדבורי, מילקה, לינדט, גודייבה, ועוד ועוד ללא סוף. רשתות ממתקים גדולות מציעות היום מגוון ענק של ממתקים ושוקולדים איכותיים מכל העולם, ובמקביל, שוקולטיירים ישראליים פותחים חנויות ומפעלי שוקולד בוטיק מצויינים. עם זאת, ישראלים רבים עדיין שומרים אמונים לממתקים הישראליים הנוסטלגיים כמו טורטית, שוקולד פרה, רוזמרי, עוגיות ערגליות, וכד'.

איזה ממתק ישראלי אתם הכי אוהבים? ספרו לנו בעמוד הפייסבוק שלנו.