ממתקים לראש השנה – מסורת עתיקה ויפה

במשך מאות שנים השתלבו דברי מתיקה במסורות החג, וגם בחג המודרני הם ממשיכים לשמש תפקיד חשוב. מתי התחילה המסורת וכיצד היא באה לידי ביטוי בימינו? המומחים של טסה לממתקים מסבירים.

מאמרים רלוונטיים נוספים:
חבילות שי לחגים – איך ומה בוחרים
איך להכין חבילת שי לחג?
פעילויות לילדים בחופש הגדול ובזמן בידוד – עם ממתקים!

 

כולנו יודעים שבראש השנה אוכלים תפוח בדבש, המצויים על שולחנות החג כמעט בכל בית בישראל ובבתים יהודיים ברחבי העולם. אכילת דבר מה מתוק בזמן החג היא למעשה אחד מסמלי החג המובילים. על פי המסורת, כל מה שאנו אוכלים בראש השנה מסמל תקווה ואיחול לעצמנו ולאהובינו וישפיע על אופי השנה העומדת לבוא. אכילת דבר מתיקה נובעת מהרצון לאחל לבני משפחתנו וחברינו שנה מתוקה במובנה העמוק של המילה – שנה טובה באמת, מלאה בשמחות וברכה, אהבה ובריאות, תקווה ומזל. עם אכילת התפוח הטבול בדבש נהוג לומר "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".

כיצד החל המנהג?

המהרי"ל הוא שהזכיר לראשונה בכתב את המנהג של אכילת תפוח בדבש, אך כנראה שיסודות המנהג קדומים יותר. הרבנים ה"ראשונים", שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך ונודעה להם חשיבות רבה בעיצוב עולם ההלכה וביצירת ארון הספרים היהודי, כללו הוגי דעות יהודיים חשובים כגון הרי"ף, רש"י, בעלי התוספות, הרמב"ם, הרא"ש, בנו – רבי יעקב בן אשר, הרמב"ן ומאות נוספים. הם חיברו הלכות, פרשנויות של המקרא והתלמוד, המשיכו לפתח את הפילוסופיה והמיסטיקה היהודית, חיברו שירים ופיוטים, ועוד. רבנים אלו הורו על אכילת פירות מתוקים כגון רימון ותפוח, וכן על אכילת דבש בחג. לקראת סוף תקופת הראשונים אוחדו מנהג אכילת התפוח עם מנהג אכילת הדבש, והמסורת התפשטה בקרב כל הקהילות היהודיות בימי הביניים. הרעיון מאחורי איחוד המנהג היה לאכול שני סוגי מתיקות יחדיו. השגתו של דבש באותם ימים היתה כרוכה בסיכון של טעימה גם מעוקצה של הדבורה. לכן הוא מסמל את המתיקות של התגברות על סיכונים, קשיים וכאב, בנוסף למתיקות ה"רגילה" של התפוח שהיא יומיומית יותר. ברבות השנים התפתח גם המנהג של אכילת עוגת דבש בחג. סדר ראש השנה המקובל כולל מתוקים נוספים – התמרים, אחד משבעת מיני הארץ.

אכילת ממתקים לראש השנה בימינו

מימי הביניים ועד היום חלה המשכיות של אכילת תפוח בדבש, עוגות דבש וגרגירי רימון בחג. אך המסורות התרחבו עם השנים, וכללו עוד ועוד דברי מתיקה. במזרח אירופה, למשל, התפתחה מסורת של אכילת תפוח מסוכר. התפוח שופד על מקל, נטבל בסירופ סוכר או קרמל מכל צדדיו, והוגש לילדים בחגי תשרי בבתי הכנסת ובקהילות. נהגו לשתות גם קוואס, משקה בעל אחוז אלכוהול נמוך מאד המופק על ידי התססה של חיטה ושעורה וטעמו מתוק.

עם קום המדינה, התפתחו מסורות מתוקות נוספות הקשורות לחג. חלקנו אולי עוד זוכרים את סוכריות התרנגול האדום שחולקו בבתי הכנסת בחגי תשרי, זריקת הסוכריות בבית הכנסת (שהיום אנו מבצעים בעיקר בתום עלייה לתורה של בר מצווה), ואכילת צימוקי ענבים כחטיפים לילדים.

בעשורים שבאו לאחר קום המדינה, עם תום תקופת הצנע והתרחבות השפע הכלכלי והאפשרויות המסחריות בה, גם מסורות החג השתנו. בעשורים האחרונים אין זה מקובל להגיע לארוחת החג מבלי להביא מתנה למארחים, לרוב מארזי שי מתוקים, עשירים בממתקים מכל הסוגים, ולפעמים גם יין טוב. בשנים האחרונות מארזים מתוקים לחגים כוללים גם דבש תמרים – סילאן – מתוק ואיכותי, ועוד דברי מתיקה טבעיים כמו חלווה, למשל. גם חברות ומעסיקים מקפידים להעניק מתנות לעובדים לראש השנה, שלרוב כוללות מארז שוקולדים ומתוקים מכובד למראה ועשיר בתוכן מתוק מסוגים שונים. בקיצור, גם בימינו אין ראש השנה בלי ממתקים ומתוקים, בדיוק כפי שהיה לפני אלף שנה ויותר.

 

בחירת מארז שי לחג היא משימה מורכבת לאור המבחר העצום הקיים בשוק ומגוון הגדלים, המחירים והסוגים. אך אם אתם רוצים מארז חג עשיר ומרשים באמת, עם ממתקים מיובאים איכותיים שיביאו שמחה אמיתית למקבל ולאורחיו, תוכלו להתייעץ עם צוותי החנויות שלנו, שהם מומחים בעלי ניסיון רב שנים בעיצוב מארזי שי נפלאים ויפהפיים.